מדען מהכור האטומי בדימונה ואישתו הירושלמית מאמצים בתחילת שנות השישים את תינוקם של רקדנית אמריקנית ומרגל מזרח גרמני רב פעללים...
אלו הם הדמויות הראשיות בסיפור חיי שהחל בקשר רומנטי תמים בין אלמה (סטודנטית מארה"ב) וקורט (מרגל ממזרח גרמניה) במסיבת חג המולד של שנת 1960 בברלין והמשכו הרפתקה אחת גדולה ומרתקת המתפרסת על פני שלוש יבשות וחמישה עשורים.
שמי רוני אפשטין ואני האדם הראשון בעולם שחיפש ומצא את אימו הביולוגית ב-Google. עשיתי זאת מתוך דחף ורצון עז לגלות את עברי ולחשוף את הסיפור המיוחד שאני חלק ממנו. לאחר שנתיים של חיפושים מאומצים וארוכים, מצאתי במדינת מיין בצפון בארה"ב, את אלמה ( Alma Yoray ), אימי הביולוגית אותה לא הכרתי ולא ראיתי מעולם. כאחד ממומחי האינטרנט בישראל, הצלחתי לרתום באופן יצירתי את רשת האינטרנט לחיפוש יסודי אחר עקבותיה של אלמה ולמצוא אותה לבסוף בעזרת 'מילות מפתח' שהכנסתי למנוע החיפוש Google.
הסיפור מתחיל ביום בו אימי מונה אפשטין סיפרה לי בדרכה המיוחדת שאני ילד מאומץ. הייתי רק בן שש ועצם הידיעה היכתה בי בעצמה רבה הזכורה לי עד היום ואשר שינתה את חיי. חיכיתי שנים רבות עד ליום שבו גמלה בליבי ההחלטה למצוא את אימי הביולוגית ולהכיר את 'ההיסטוריה והזהות הגנטית' שלי .
Alma Yoray מצטרפת למשפחה
לאור הגילוי המדהים שהתגלה לי ב-Google, עברתי הרפתקה גדולה וחוויה יחודית ומופלאה שבעקבותיה הכרתי אישה חמה ומיוחדת במינה. בזכות פתיחותה ועוצמתה האישית הגדולה, אלמה התחבבה על כולנו והצטרפה במהרה לחיק משפחתנו האוהבת בישראל והיתה לי כאם וכחברה קרובה עד ליום מותה. אלמה נפטרה בביתה בפולין ב-18 לאוקטובר 2010 והיא בת 70 בלבד. הלוויתה נערכה בסגנון בודהיסטי והתקיימה במקום מושבה האחרון, בכפר קטן בדרום מערב פולין. היא לוותה למנוחתה האחרונה על ידי חברים וידידים רבים שבאו מכל רחבי אירופה. אני כבנה היחידי ביחד עם אסנת אישתי, כיבדנו אותה בנוכחותנו ואני אף אמרתי לזכרה 'קדיש' מול עשרות מאמינים בודהיסטים. בתום ההלוויה התקיים טקסט רוחני מסורתי שהיה מרגש עד מאוד. לכבודה הוקם בלוג חדש ובו מעלים חברים זיכרונות וצילומים goodbyealmayoray.
הספר מוקדש לאימי מונה ז"ל שנפטרה באפריל 1986
הספר האינטרנטי שלי כתוב בהמשכים. פעם אני כותב פרק חדש ופעם זיכרון ישן. אני כותב באמצע הלילה, מוקדם בבוקר, בנסיעה למקום רחוק, בהפלגה בים סוער, לעולם לא בעבודה ובעיקר שאני עם עצמי, עטוף וטבול בזכרונות מהעבר הרחוק והקרוב, שעולים וגואים בי עד שהופכים לתמונה ברורה, אותיות מילים ופרק חדש.
אלו הם הדמויות הראשיות בסיפור חיי שהחל בקשר רומנטי תמים בין אלמה (סטודנטית מארה"ב) וקורט (מרגל ממזרח גרמניה) במסיבת חג המולד של שנת 1960 בברלין והמשכו הרפתקה אחת גדולה ומרתקת המתפרסת על פני שלוש יבשות וחמישה עשורים.
שמי רוני אפשטין ואני האדם הראשון בעולם שחיפש ומצא את אימו הביולוגית ב-Google. עשיתי זאת מתוך דחף ורצון עז לגלות את עברי ולחשוף את הסיפור המיוחד שאני חלק ממנו. לאחר שנתיים של חיפושים מאומצים וארוכים, מצאתי במדינת מיין בצפון בארה"ב, את אלמה ( Alma Yoray ), אימי הביולוגית אותה לא הכרתי ולא ראיתי מעולם. כאחד ממומחי האינטרנט בישראל, הצלחתי לרתום באופן יצירתי את רשת האינטרנט לחיפוש יסודי אחר עקבותיה של אלמה ולמצוא אותה לבסוף בעזרת 'מילות מפתח' שהכנסתי למנוע החיפוש Google.
 |
| אלמה מימין ומונה משמאל. לדעת ולהכיר את ההיסטוריה והזהות הגנטית שלי. |
הסיפור מתחיל ביום בו אימי מונה אפשטין סיפרה לי בדרכה המיוחדת שאני ילד מאומץ. הייתי רק בן שש ועצם הידיעה היכתה בי בעצמה רבה הזכורה לי עד היום ואשר שינתה את חיי. חיכיתי שנים רבות עד ליום שבו גמלה בליבי ההחלטה למצוא את אימי הביולוגית ולהכיר את 'ההיסטוריה והזהות הגנטית' שלי .
Alma Yoray מצטרפת למשפחה
לאור הגילוי המדהים שהתגלה לי ב-Google, עברתי הרפתקה גדולה וחוויה יחודית ומופלאה שבעקבותיה הכרתי אישה חמה ומיוחדת במינה. בזכות פתיחותה ועוצמתה האישית הגדולה, אלמה התחבבה על כולנו והצטרפה במהרה לחיק משפחתנו האוהבת בישראל והיתה לי כאם וכחברה קרובה עד ליום מותה. אלמה נפטרה בביתה בפולין ב-18 לאוקטובר 2010 והיא בת 70 בלבד. הלוויתה נערכה בסגנון בודהיסטי והתקיימה במקום מושבה האחרון, בכפר קטן בדרום מערב פולין. היא לוותה למנוחתה האחרונה על ידי חברים וידידים רבים שבאו מכל רחבי אירופה. אני כבנה היחידי ביחד עם אסנת אישתי, כיבדנו אותה בנוכחותנו ואני אף אמרתי לזכרה 'קדיש' מול עשרות מאמינים בודהיסטים. בתום ההלוויה התקיים טקסט רוחני מסורתי שהיה מרגש עד מאוד. לכבודה הוקם בלוג חדש ובו מעלים חברים זיכרונות וצילומים goodbyealmayoray.
הספר מוקדש לאימי מונה ז"ל שנפטרה באפריל 1986
הספר האינטרנטי שלי כתוב בהמשכים. פעם אני כותב פרק חדש ופעם זיכרון ישן. אני כותב באמצע הלילה, מוקדם בבוקר, בנסיעה למקום רחוק, בהפלגה בים סוער, לעולם לא בעבודה ובעיקר שאני עם עצמי, עטוף וטבול בזכרונות מהעבר הרחוק והקרוב, שעולים וגואים בי עד שהופכים לתמונה ברורה, אותיות מילים ופרק חדש.