רוני אפשטין / מצאתי את אמא שלי בגוגל

מדען מהכור האטומי בדימונה ואשתו הירושלמית מאמצים בתחילת שנות השישים את תינוקם של רקדנית אמריקנית צעירה ומרגל מזרח גרמני רב מעללים...

אלו הם הדמויות הראשיות בסיפור חיי שהחל בקשר רומנטי תמים בין אלמה (סטודנטית מארה"ב) וקורט (מרגל ממזרח גרמניה) במסיבת חג המולד של שנת 1960 בברלין והמשכו הרפתקה אחת גדולה ומרתקת המתפרסת על פני שלוש יבשות וחמישה עשורים.

שמי רוני אפשטין ואני האדם הראשון בעולם שחיפש ומצא את אימו הביולוגית ב-Google. עשיתי זאת מתוך דחף ורצון עז לגלות את עברי, להבין את הסיבות לאימוץ שלי ולחשוף את הסיפור המיוחד שאני חלק ממנו. לאחר שנתיים של חיפושים מאומצים וארוכים, למרות המידע הרב שהיה בידי כתוצאה מהאימוץ עם קשר והידע הרב של אבי, מצאתי במדינת מיין בצפון בארה"ב, את אלמה Alma Yoray, אימי הביולוגית. כאחד ממומחי האינטרנט בישראל, הצלחתי לרתום באופן יצירתי את רשת האינטרנט לחיפוש יסודי אחר עקבותיה של אלמה ולמצוא אותה לבסוף בעזרת 'מילות מפתח' שהכנסתי למנוע החיפוש Google.

עברו מספר שנים, ולאור החוויה החיובית בקשר שלי עם אלמה התחלתי לחפש ולנסות ולהתחקות אחר עקבותיו של אבי הביולוגי ע"פ המידע המועט שסיפקה לי אלמה. שמו המלא הוא קורט מצגר Kurt Metzger ובמידה והוא חי הוא אמור להיום כיום בן 80 ולהתגורר בגרמניה.

ככל שעוברים הימים והשנים אני מגלה עוד ועוד פרטים ומידע אודות הרקע ועל נסיבות האימוץ שלי, ממידע רב שמקורו במכתבים שאלמה כתבה או קיבלה מחבריה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, מקריאה ותרגום של יומניה הרבים שאלמה כתבה בהם בקביעות, ממשפחתי המורחבת ובעיקר מאבי יוסף אפשטין שאף נפגש עם אלמה בהיותם משפחת אמנה בשנת 1962, ממשפחתה של אלמה בארה"ב ומחבריה הרבים הפרוסים בכל העולם וכן מהרשויות ומהשרות למען הילד. כפי שאלמה אמרה לי באחד הימים, זהו סיפור שהתחיל ולעולם לא נגמר... העיקר הוא לחקור ולחפש.

אלמה מימין ומונה משמאל. לדעת ולהכיר את ההיסטוריה והזהות הגנטית שלי.



הסיפור מתחיל ביום בו אימי מונה אפשטין סיפרה לי בדרכה המיוחדת, כמו באגדת ילדים, שאני ילד מאומץ. הייתי רק בן שש ועצם הידיעה היכתה בי בעצמה רבה הזכורה לי עד היום ואשר שינתה את חיי. חיכיתי שנים רבות עד ליום שבו גמלה בליבי ההחלטה למצוא את אימי הביולוגית ולהכיר את 'ההיסטוריה והזהות הגנטית' שלי .

Alma Yoray מצטרפת למשפחה
לאור הגילוי המדהים שהתגלה לי ב-Google, עברתי הרפתקה גדולה וחוויה יחודית ומופלאה שבעקבותיה הכרתי אישה חמה ומיוחדת במינה. בזכות פתיחותה ועצמתה האישית הגדולה, אלמה התחבבה על כולנו והצטרפה במהרה לחיק משפחתנו האוהבת בישראל והיתה לי כאם וכחברה קרובה עד ליום מותה. אלמה נפטרה בביתה בפולין ב-18 לאוקטובר 2010 והיא בת 70 בלבד. הלווייתה נערכה בסגנון בודהיסטי והתקיימה במקום מושבה האחרון, בכפר קטן בדרום מערב פולין. היא לוותה למנוחתה האחרונה על ידי חברים וידידים רבים שבאו מכל רחבי אירופה. אני כבנה היחידי ביחד עם אסנת אישתי, כיבדנו אותה בנוכחותנו ואני אף אמרתי לזכרה 'קדיש' מול עשרות מאמינים בודהיסטים. בתום ההלוויה התקיים טקסט רוחני מסורתי שהיה מרגש עד מאוד. לכבודה הוקם בלוג חדש ובו מעלים חברים זיכרונות וצילומים goodbyealmayoray.

הספר מוקדש לאימי מונה ז"ל שנפטרה באפריל 1986
הספר האינטרנטי שלי כתוב בהמשכים. פעם אני כותב פרק חדש ופעם זיכרון ישן. אני כותב באמצע הלילה, מוקדם בבוקר, בנסיעה למקום רחוק, בהפלגה בים סוער, לעולם לא בעבודה ובעיקר שאני עם עצמי, עטוף וטבול בזיכרונות מהעבר הרחוק והקרוב, שעולים וגואים בי עד שהופכים לתמונה ברורה, אותיות מילים ופרק חדש.