רוני אפשטין / מצאתי את אמא שלי בגוגל

מדען מהכור האטומי בדימונה ואישתו הירושלמית מאמצים בתחילת שנות השישים את תינוקם של רקדנית אמריקנית ומרגל מזרח גרמני רב פעללים...

אלו הם הדמויות הראשיות בסיפור חיי שהחל בקשר רומנטי תמים בין אלמה (סטודנטית מארה"ב) וקורט (מרגל ממזרח גרמניה) במסיבת חג המולד של שנת 1960 בברלין והמשכו הרפתקה אחת גדולה ומרתקת המתפרסת על פני שלוש יבשות וחמישה עשורים.

שמי רוני אפשטין ואני האדם הראשון בעולם שחיפש ומצא את אימו הביולוגית ב-Google. עשיתי זאת מתוך דחף ורצון עז לגלות את עברי ולחשוף את הסיפור המיוחד שאני חלק ממנו. לאחר שנתיים של חיפושים מאומצים וארוכים, מצאתי במדינת מיין בצפון בארה"ב, את אלמה ( Alma Yoray ), אימי הביולוגית אותה לא הכרתי ולא ראיתי מעולם. כאחד ממומחי האינטרנט בישראל, הצלחתי לרתום באופן יצירתי את רשת האינטרנט לחיפוש יסודי אחר עקבותיה של אלמה ולמצוא אותה לבסוף בעזרת 'מילות מפתח' שהכנסתי למנוע החיפוש Google.

אלמה מימין ומונה משמאל. לדעת ולהכיר את ההיסטוריה והזהות הגנטית שלי.


We live then we die

Dear Shye, Here is a little story for you, TaTa (DA Da) can read it for you. In almost each one look for your name - or ?. I hope you like it, and thank you for your letters.
Love BaBa Alma


רוני אפשטין מקריא את הקטע הראשון בספר החדש

החלטתי שבמקביל לכתיבת ועריכת הבלוג אני אכתוב גם ספר מודפס I Google My Mother - Print Version, שיתאר בצורה הומוריסטית ומחויכת, מלאת תיאורים וחוויות את הדמויות המרכזיות בסיפור חיי החל משנת 1961 וכמובן את החיפוש הממושך והמורכב אחר אימי הביולוגית, אלמה עד שמצאתי אותה בשנת 2001. ארבעים שנים של הרפתקה אחת גדולה שהסתיימה כמו בסרט אמריקאי ב- Happy End... (האמנם?). כתיבת ספר אמיתי (בכריכה רכה) היא שונה לעין ערוך מכתיבת בלוג או אתר ומצריכה זמן רב יותר, מחשבה מסודרת ואפס טעויות אותם לא ניתן לתקן כמו בבלוג. בכדי לעורר תשומת ל לספר שאני כותב, בכדי ליצור סקרנות וציפיה אני אקריא קטעים נרחבים מהספר החדש שאני שוקד על כתיבתו כעת, בבלוג האינטרנט שלי מתוך תקווה שאכן אוכל לעורר אצלכם עניין לבאות.

skinny dipping


To Rony, You are sure to recognize Alma, but just in case...third from left, front row.
I am second from left, second row (chubby Irish girl)  Elsa was in the other sixth grade, so no picture of her....


טיולי אופניים בשלזיה התחתונה, פולין

במידה ואתם מכורים לרכיבת אופניים ומחפשים מסלולים חדשים ומאתגרים - הפוסט הזה הוא עבורכם. קחו את האופניים (שטח או כביש) וטוסו לפראג. אם תטוסו באל על הובלת האופניים לא תעלה לכם סכום נוסף (נא לבדוק מראש). במרחק 150 ק"מ מפראג נמצאת שלזיה התחתונה שבפולין. הדרך הקצרה והזולה להגיע היא דרך צ’כיה: נסיעה של שעתיים לערך והגעתם. אפשר גם בטיסה סדירה לקרקוב או לורוצלאב שבפולין, הרחוקים מעט יותר.


I know I look like a contorshamish

I have been searching for things to send you and that explains why I haven't been in touch until now...now that Charlotte has invoked my name. I have found a note from Alma in the back cover of my year book...the reason was that she wasn't in our senior class because her parents made her go to Manter Hall, a prep school in Cambridge. Therefore there is no picture of her in the yearbook.




אמא... תכירי את אמא

הגורל, או שמא החיים יוצרים מפגשים מרתקים, במיוחד כאשר מדובר באנשים לא שגרתיים. שתי נשים זרות זו לזו נפגשות בזכות החלטה גורלית המקשרת ביניהן. האחת נערה - אישה מארה"ב המחליטה לאחר מחשבה ארוכה לותר על התינוק שילדה מפחד מהעתיד הלא נודע ומאחר ולא רצתה להיות אמא חד הורית בחברה מנוכרת. השניה אישה אמיצה שנולדה וגדלה בירושלים, נחושה להיות אמא בכל מחיר ולא מוותרת על התקווה. בתווך תינוק הזקוק לחום ואהבה, המופרד מאימו הביולוגית שהספיקה להניק אותו לאחר לידתו, גדל במשך מספר שבועות ללא אם בבית תינוקות של ויצ"ו ומזלו שפר עליו כאשר נמסר לאישה שרצתה אותו יותר מכל. שתי נשים זרות ושונות זו מזו, אשר חוו מדי יום תחושות ורגשות עזים של אבדן מאחד ואושר גדול מחד, מודעות לקיומה האחת של האחרת ועם מכנה משותף והוא אני. הגורל או שמא החיים יצרו עבורי הזדמנות למפגש מיוחד. החלטתי להציג את אמא שלי (1) בפני אמא שלי (2). מוזר? לא הגיוני? לא מעשי?  אבל אצלי זה ברור ואפשרי . היה לי הזכות וההזדמנות להפגיש בין אלמה למונה. שתי האמהות שלי, האחת ביולוגית והשנייה האמיתית, זאת שילדה אותי ומתיסרת וזאת שגידלה אותי ואוהבת.

אמא (1)... תכירי את אמא (2)...

You know how it is with a dog

Dear RonSon...

I just spoke with Hagget Kaufman / if you pronounce it like in Yiddish not German... like ooy vey. coil.. you will know who she is. Webtrack. Art. She wored with you for these companies. She is the daughter of Yona's David, born on Zikim... so Ora the nurse allready knows. I just wrote Ora that we will delightfully come to Zikim.

It is an inner storm to keep a course through the joy of you and your!s appearing in my life and now the death of Homer. As the myth of children being raised by wolves... "those" closeth to me have been dogs. Soit is a big death. And as you know special this Homer.


מרי ויגמן, וקטע השני בספר החדש של רוני אפשטין

הקטע השני בספר החדש של רוני אפשטין מתאר את הפגישה בין אלמה לקורט דקות ספורות לפני תחילתה של שנת 1961 שהתרחשה בדירתה הקטנה בברלין. אלמה זכתה בקורט ללילה אחד לאחר "שניצחה בהגרלה". כל זאת התרחש בסטודיו למחול של הרקדנית הגרמניה המפורסמת מרי ויגמן - Mary Wigman  [+]  [++]  [+++], אחת מחלוצות המחול המודרני בעולם. הסטודיו הקטן והמפורסם שכן בברלין המערבית בכתובת:  35 Rheinbabben Allee  [+] שבה אלמה למדה מחול מודרני והיה קרוב לדירתה הקטנה.




מצא את אמו הביולוגית דרך גוגל

איש ההייטק רוני אפשטיין כבר שכר חוקר פרטי והאקר, אבל לא ציפה שדווקא דרך חיפוש בגוגל הוא יצליח לאתר את אמו הביולוגית בפולין. בראיון לערוץ 10 'בתוכנית הבוקר של אורלי וגיא' הוא מספר על החיים כבן מאומץ, על המסע האישי בעקבות האם ועל הפגישה המרגשת.

השאלה הראשונה שהיא שאלה אותי היא מאיפה קיבלתי את האוזניים האלה

He made me chase after a camel

Rony, You...

This photo was taken probably a week after you were born.
Eddie, my father, your grandfather took it... and I can imagine it was not happy occassion, because he always made us upset when he wanted to take a picture. there is another photo somewhere before you were born when near the Dead Sea he made me chase after a camel to take a picture with it. He did not believe in taking pictures without people, and him of someone else close, in it.


תיבת נח

שכבתי במיטה והסתכלתי למעלה. ראיתי ממש מעלי שממית קטנה הולכת על התקרה. נזכרתי שבילדותי נהגתי לתפוס שממיות ולחלץ מהם את הזנב ואז במשך שניות ארוכות הזנב שנותר ללא גוף היה ממשיך להתפתל ולהתפתל מול עיני המשתהות. קמתי ועליתי על המיטה וניסיתי לתפוס את השממית. אני נמוכה מידי ולא מצליחה להזדקף בגלל הכאב בשיפולי הבטן. אני בת עשרים. אתמול ילדתי את יורה והבוקר הנקתי אותו בפעם הראשונה. הוא תינוק נהדר וחבל לי שאני מוותרת עליו. חשבתי כל הלילה מה לעשות איתו ומה יגידו בבית שאחזור עם תינוק. לא זה לא יקרה אני לא אדפוק לי את החיים ואת הקריירה בגלל תינוק אפילו שהוא כזה מקסים. תהיה לו אמא אמיתית וגם אבא, מה יצא לו איתי.

האיש מהבנק המליץ לי להתחיל ולחסוך ושם מטבע של לירה בתיבה

הרומן שלי עם ג'יימס יאנג

בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, לפני 40 שנה, בן זוגה של אלמה היה הצלם האמריקאי הידוע והמפורס ג'יימס יאנג מניו יורק. כזוג אומנים ידועים הרבו אלמה וג'יימס לעבוד ביחד. אלמה רקדה וג'יימס צילם אותה בסדרה של צילומים שהתפרסמו מאוד. חלק קטן מאוד מסך כל הצילומים שג'יימס צילם את אלמה ואת עבודתה האומנותית הועלו לרשת ובקרוב אתחיל לכתוב פרקים מיוחדים בסיפורשלי המוקדשים לרומן ולקשר הזוגי של אלמה וג'יימס.

אלמה רקדה וג'יימס צילם אותה בסדרה של צילומים שהתפרסמו מאוד

הדרכים הידועות בהם באתי

עלי השלכת נשרו בריקוד איטי וכיסו את שמשת החלון. אסנת אמרה שזה המראה היפה ביותר שהטבע יכול ליצור עבורנו... נסענו ביחד לבקר את אלמה בפעם הראשונה. נסענו בדרכים ידועות הצרובות בזכרוני ומדי פעם הסתכלנו במפה. כביש 64 מוביל אותנו מפראג ועד לגבול. יום אביבי שהסתנן לכבודנו בין ימי הסתו הקרים של אירופה. אנחנו בדרכנו לאלמה ונוסעים בניגוד לאופי המקומי... לאט. אני שותה קפה קר של illy, המצאה חדשה שעוד לא הגיע לארץ, אסנת מלטפת את ידי ומתענגת על הנוף.


עצים... עצים... המצלמה קולטת את כל הצבעים

ביסקוויט בכוס התה

איך זה שיש לכם ילד בלונדיני? שאלה גברת אחת את הורי שהורגלו לשאלות הללו ולא מיהרו לענות. אבא טבל ביסקוויט בתה ואמא המשיכה לסרוג. ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי לה שאני תוצאה של ניסוי כימי. הגברת הסתכלה עלי בתימהון, החלה לצחוק ולא הפסיקה עד שכמעט נחנקה . אבא נבהל, לא נזהר והפיל את הביסקוויט לתוך התה.

'אני כימאי' ענה אבא בפנים חתומות ורציניות, מתאפק שלא לצחוק

זכרונות ילדות ב-Facebook

קבוצה חדשה בפייסבוק אשר מטרתה לקשר ולאגד חזרה את ילדי אותה שכונה חמה וקסומה בשם "וילות רסקו", "שיכון ארבעים" או "נווה עופר" באר שבע. בעיקר את אשר גדלו והתבגרו בה בשנות ה-70 וה-80. את הקבוצה הקימה עטרה צחור (כיום גם דיין) והסיבה: "כי קול פנימי אומר לי לעשות זאת ושאין מישהו אחר שיעשה זאת?" והמטרה: תוגדר בהמשך, אולי איזה משחקלילה גדול ליד המכולת בעוד שנה מהיום. אז כל מי שהיה שיצטרף ויצרף את מי שאיתו בקשר, היה מאוד מעניין...

זכרונות הילדות ב-Facebook

לאחר 40 שנה מצא את אימו בגוגל

'שלום לאח הגדול' היא תוכנית טלוויזיה פופולרית בערוץ 2. התוכנית עוסקת בנושאי תרבות ואקטואליה בהנחיתו של גואל פינטו ובהשתתפות פנל של אורחים ביניהם קרן שפירא, רן שריג, מנחם בן וכמובן זוכה 'האח הגדול' אלירן שדה. בחודש מרץ 2011 הוזמנתי להשתתף כאורח בתוכנית בה שיתפתי את הפנל ואת הצופים בחוויות המיוחדות מהסיפור שלי כיצד מצאתי את אלמה, אימי הביולוגית בגוגל.

גואל פינטו התעניין מדוע אלמה לא התחתנה מעולם...

מכתבים שכתבתי לנכדי / יוסף כהן צדק

פוסט זה מוקדש לסבא יוסף כהן צדק ולמכתבים הרבים שכתב ושלח לנכדיו רוני, גילי וזהר אפשטין בשנים 1961-1990 ותמיד הסתיימו במילים "באהבה רבה - הסב יוסף כהן צדק מירושלים הבנויה. סבי, יוסף כהן צדק המורה והמחנך הידוע של הגימנסיה העברית, הוא ללא ספק אחד האנשים המרשימים ביותר שניתן היה לפגוש. הקשר ביננו היה מיוחד ואמיץ. אהבנו אחד את השני  ובילינו זמן איכות משותף רב ביותר. מדירתו הצנועה ברחביה יצאנו למסעות ברחבי ירושלים של אז וחזרנו עם סיפורים נפלאים אותם סיפרנו במשותף לסבתה מרים.


לנכדי הטוב והאהוב, הלא הוא רוני, השלום והברכה! תודה לך, ילד טוב וחכם, בעד המכתב היפה אשר שלחת לי ... הסב יוסף כהן צדק

הבניית הזהות האישית של המאומץ

ממרחב סגור למרחב פתוח, מקטיעה לאיחוי / אורנה לוין מגד. חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור בפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, בית הספר לעבודה סוציאלית, פברואר 2011. עבודה זו מתארת ומנתחת את אבני הבניין שמהם מובנית זהותו האישית של המאומץ. תיאור וניתוח זה נעשים באמצעות סיפורי החיים של המאומצים, כפי שסופרו על ידיהם. נקודת המוצא של העבודה היא שלא קיימת אמת אחת אובייקטיבית שמחוץ לאדם ושאותה יש לגלות, אלא עבור כל אדם קיימת המציאות הסובייקטיבית שלו (Lincoln & Guba, 2000). העבודה מסתמכת על המסורת הנרטיבית, המתייחסת לסיפורי חיים כמשקפים את הזהות האישית של הנחקר (Whitty, 2002).

החיפוש אחר זהותם של מאומצים - רוני אפשטין וויקי אברה מכינים ב'סדנא' את תיק המסע לפני הנסיעה לפולין לפגוש בפעם הראשונה את אלמה - יולי 2001.

כרונולוגיה נוסטלגית - ראיון עם אבא ותוספות

הרגשתי שאבי, ד"ר יוסי אפשטין (להלן יוסי) מאבד את זכרונו. ידעתי שבאמתחתו סיפורים מעניינים על ילדותו, משפחתו ואפילו עלי, בנו הבכור. בעיקר ביקשתי לשמוע ממנו את הסיפור על האימוץ שלי, מה הוביל אותם לקבל את ההחלטה ואת השתלשלות העיניינים עד שאימצו אותי בגיל חודשיים. יוסי התיישב על הכורסה הגדולה והתחלתי לדובב אותו. כעבור כמה דקות הוא ביקש כוס תה (אנגלי) וביסקוויט. אחר כך הוא לא הפסיק לדבר ולספר עד ששנינו התחלנו לעצום עיניים ולהרדם.

"באחד מימי החורף של שנת 1961 קיבלנו טלפון ששינה את חיינו מקצה לקצה..."

חבילת בגדים עטופה בנייר חום

עד גיל מאוחר לא קנו לי בגדים, לא קנו לי נעלים, לא סנדלים, לא מעילים ואפילו לא תחתונים. זה לא שהיינו נודיסטים או עניים, פשוט לא היה צורך בכך. בכל פעם שבאנו לבקר את סבתה היא הוציאה עבורי מהארון חבילת בגדים גדולה עטופה בנייר חום ומסרה אותה לאמא שמייד העבירה אותה לאבא שאמר לסבתה תודה. את החבילה אבא הניח באוטו ואני ניסיתי לדמיין כל הדרך חזרה מה יש בתוכה. לעיתים הנחתי את הראש על החבילה ונרדמתי ולעיתים עשיתי חור קטן בעטיפה ומיששתי עם האצבע את הבגדים החדשים שבתוכה.

פעם בשנה אמא הוציאה את כל חבילות הבגדים מהארון והניחה אותם על הרצפה

בגובה הדלת

שי שלי, בני הבכור, עוד מעט תהיה בגובה הדלת ואחר כך כבר תצטרך להתכופף בכדי להיכנס הביתה. העיניים שלך תמיד נוצצות ואתה מבקש תשובה לכל שאלה. פעם היינו מאוד קרובים והיום יש לך המון עיסוקים וחברים ואתה מרבה לצאת ולבוא מדלת הבית שעוד מעט תהיה קטנה למידותיך.

שי שלי, אני מבטיח להיות לצידך ולא משנה מה יקרה לנו

שני סרטים בכרטיס אחד

החופש הגדול מוצא אותי מבלה שוב ושוב בסינמה סיטי ורואה עם בני הקטן יואב את כל סרטי הילדים האפשריים, עם או בלי תרגום או דיבוב לעברית. שי נסע עם חברים לאילת, החום והמדוזות בים מעמידים בפני ובפני יואב הקטן רק אפשרות אחת והיא בילוי משותף מול המסך הרחב, בצפייה בעוד סרט הרפתקאות חדש, או בסרט מצויר של וולט דיסני המשודרג ל-3D . אחורה בזמן, היום לפני 35 שנים אני ורמי קרן יושבים על שפת המדרכה ברחוב בר כוכבא, בשכונה הקטנה שלנו בבאר שבע. יושבים ומחכים. מסתכלים מדי פעם לכיוון הצומת בתקווה לראות את הקורטינה החדשה והלבנה של אלי, אביו של רמי שאמור להגיע 'בכל רגע'. אני ורמי מפטפטים בעיקר על הסרטים שראינו ועל הסרט שנראה היום, כי בכל יום שישי אלי לוקח אותנו לסרט 'מתאים לילדים' בקולנוע קרן שנמצא במגרש שבצומת הרחובות השלום והמעפילים בשכונה ג' המתפתחת.

ושוב בחשיכה אני ניזכר בסדרן הזקן של קולנוע קרן שתמיד ידע לפתוח לרווחה את דלתות האולם החשוך שניה לפני שהסרט נגמר

בית גינה והרבה מדבר

פותחים את הדלת ומרחבים של מדבר נגלים לנגד עינך. לילד בן 10 זה מגרש משחקים הגדול והמשוכלל ביותר בעולם. ריחות הבית מתחלפים בריחות המדבר. ריח הקפה של אמא אחר הצהריים מפנה מקום לריח הגינה ועצי הפילפלון שבתורם מפנים מקום לריח העז של עדר הכבשים שבדיוק עובר מול ביתנו. הכבשים ורועה הצאן הבדואי נעלמים בהדרגה וזה הזמן לחצות את הכביש המסמל את הגבול בין הבית, השכונה לבין העולם הגדול - בואכה למדבר. מסתכל אחורה בפעם האחרונה ורואה את הדלת נסגרת והכלב יוצא בעקבותיי. חוצה את הכביש, דרך אספלט שחורה ועליה כרגיל גוויה של עוד חתול או כלב שלא חזרו בשלום מהמדבר. הפעם זה אוסקר החתול של בטי סילברמן השכנה שממול. מתפלל תפילה קצרה לעילוי נשמתו של אוסקר החתול כמו שלמדתי שאומרים בבית הכנסת, נזהר שגם לכלב לא יקרה אותו הדבר והופ אנחנו חוצים את הכביש ופונים לעבר השביל שייקח אותנו לעץ הגדול.

כמו באי בודד או לבד בספינה בלב ים כך היו עבורי הטיולים הארוכים במדבר שליד הבית

מכתב לאריק אינשטיין

אמא מונה אהבה מאוד את אריק אינשטיין. הפטפון הישן שלנו ניגן באופן קבוע וברציפות את התקליטים של שלישית גשר הירקון שאריק אינשטיין היה הזמר הצעיר שבחבורה. עטיפת התקליט ריתקה אותי ויכולתי לדמיין את עצמי חולף ועובר מעל הגשר הגדול והעצום כפי שנתגלה לי בכל פעם שהחזקתי את העטיפה בהתרגשות. תקליטים תמיד ריתקו אותי ועד היום אני נמשך למגע היד על גבי החומר הוויניל ממנו עשוי התקליט. שהייתי ילד הייתי נוהג לקחת זכוכית מגדלת שהיתה שייכת לאוסף הבולים שלי, ולהסתכל בעזרתה פנימה לתוך החריצים של התקליט בכדי לנסות לראות את הזמרים או לפחות את הצלילים. האמנתי שאני רואה מעבר לכתם השחור שהופיע בתוך זכוכית המגדלת את בני אמדורסקי, יהורם גאון וכמובן את אריק אינשטיין שאמא מונה כל כך אהבה.

הפטפון הישן שלנו ניגן באופן קבוע וברציפות את התקליטים של שלישית גשר הירקון שאריק אינשטיין היה הזמר הצעיר שבחבורה

הצד השני של חבל הטבור שלי

סמינריון זכויות הילד / מיכל נקש. הדבר הראשון, ומבחינתי החשוב ביותר, שיש להבהיר בעניין הרצון לדעת וההחלטה לבחור בדרך של פתיחת תיק האימוץ הוא העובדה כי המאומץ, בבואו לפתוח את תיק האימוץ לא "מחפש אמא חדשה". זהו לא סיפור ילדים שבו נמאס לילד מאמא שלו והוא הלך לחפש לעצמו אמא אחרת. כשהתחבטתי בשאלה אם לפתוח את תיק האימוץ שלי, התייעצתי עם מספר אנשים בחיי. חלק מהתגובות שקיבלתי אילצו אותי להתעמת עם השאלה "למה? למה לך לפתוח את התיק, מה רע בהורים שלך?". מצאתי שקשה מאוד להסביר לאנשים שלא "חיים אימוץ" את התשובה.

איני יודעת מה יילד יום ואילו פרטים יתגלו אולם הייתי רוצה שהאפשרות להחליט תהיה בידי (צילום אילוסטרציה)

פגישה ראשונה של אם ביולוגית

זהו תעוד מרגש אודות פגישה ראשונה של אם ביולוגית עם בנה אותו מסרה לאימוץ בינקותו. הכותבת היא אישה אמיצה מפורום אימוץ באתר תפוז שבחרה בשם משתמש: מאמא - סאן 
טלפון מהשרות, תיק האימוץ נפתח, שואלים אם אני מעונינת בפגישה, מעונינת? שלשה עשורים אני ממתינה ליום המיוחל הזה, מישהו נעתר שם לתפילותי ? תחושות האין אונות, והחידלון, מתחלפות בין רגע, באושר עילאי, האכזבה הופכת לתקוה, והיאוש, לאמונה גדולה.

שנת 1994. אלמה כותבת מביתה בפולין מכתב לשירות למען הילד בישראל בבקשה לאתר אותי ולתאם פגישה. המכתב לא הגיע לתיק האימוץ (הצילום אינו קשור לסיפור של מאמא - סאן אולם ההקשר דומה ורלוונטי).

רוני היקר, קיבלתי אתמול את הספר ששלחת...

Dear Rony, I received your Alma Book yesterday. It kindled a very strong and lovely emotion. I’ve gone through it several times. Who else can receive such a book?

So, the day begins... I hope you, Yoav & Shay are well and happy

בגיל שלוש סיפרו לי שאני מאומצת, ילדת זאבים

רוני שלום, שמי עלית - הורי החליטו לאמץ אחרי שנולדה להם בת והיו להם הריונות מחוץ לרחם והם לא יכלו להכנס להריון שוב. הם חיכו שנתיים, שזה לא הרבה לפי מה שהבנתי. אני הייתי חודשיים באינקובטור נולדתי קילו מאה, והייתי קרחת עד אחרי גיל שנה. בגיל 3 באתי לחדר של ההורים ואמא שלי הושיבה אותי וסיפרה לי סיפור על ילדה שגדלה אצל זאבים ודרך זה הסבירה לי שאני מאומצת...

אוגוסט 1967, יום לפני שאני עולה לכיתה א', אמא מונה מחבקת אותי ומספרת לי בדרכה המיוחדת אודות הרקע לאימוץ שלי (לתמונה אין קשר לסיפור של עלית, להלן, אולם הוא בעל הקשר דומה).

אלמה הלכה לעולמה - Alma Yoray Died

Alma Yoray, PRZESIEKA, Poland — formerly of Bath, Maine, died in her adoptive country of Poland on October 18, 2010.

October 18, 2010

עבודת שורשים משפחת אפשטין

תכונה במשפחה. התעוררות המלווה באנרגיה חיובית באוויר. עוד בר מצווה בפתח וחג פסח מתקרב. לאחר שהוכרז 'אצל מי יהיה הסדר השנה' אנו מתפנים לעזור ליותם במלאכת יצירת עבודת השורשים המסורתית בהגיעו לגיל המצוות. איך מתחילים לספר את סיפור חיי בכל פעם שאחד מבני המשפחה, בדרך כלל אחד מאחייני או בני מבקש ממני לתקצר לעמוד אחד חיים כל כך מיוחדים ומגוונים. האם להתחיל ב... נולדתי באשקלון בשנת 61 ואני מאומץ, או להתחיל ב... וכיום אני אב ובעל גאה שחי ויוצר בתל אביב.

דוד רוני עצור!!!! אתה מספר לי את סיפור חיי ואני צריך את סיפור חייך... לא התבלבלת...?

מדיטציה אצל אלמה - Alma Yoray, Vipassana in Europe

המרכז הבודהיסטי בו אלמה העבירה את רוב שנות חייה האחרונות נמצא באזור שלזיה התחתונה בגבול פולין וצ'כיה. המרכז הוקם לפני שנים רבות על ידי נזירים בודהיסטים ומתנדבים מגרמניה, פולין וצ'כיה בכדי לאפשר לאנשים רוחניים לבוא לחיות בהרים ולעסוק במדיטציה, יוגה, ויפסנה, טאיצי ועוד.
מהי ויפאסאנה? ויפאסנה היא צורה של מדיטציה בודהיסטית מהמסורת Theravada. זוהי פרקטיקה של אימון המוח ב-Mindfulness מרגע לרגע ומתמשך לאורך כל היום. דרך התבוננות רצופה ומתמשכת של אובייקטים פיזיים ונפשיים שונים הנובעים במדיטציה אחת.


פרטי המרכז:
Alma Yoray / Poland
przesieka - Buddha Meditation Center by Alma Yoray
Location, Przesieka, near Jelenia Gora, Southern Poland
Contact Tel: 0048-75 76 21 685. 



ויפאסנה היא צורה של מדיטציה בודהיסטית מהמסורת Theravada

מסעותי עם עז

מתי נגיע? שאלה אותי העז שישבה לצידי במכונית ולעסה בשלווה את הריפוד של המושב. עוד מעט השבתי ושאלתי אותה אם היא ממהרת והיא ענתה שכן. הכביש התפתל במעלה ההר ורובו היה מכוסה בעלי שלכת זהובים וכתומים שהתעופפו לכל עבר כאשר המכונית עברה לידם. האם העז מדברת איתי באנגלית או שאני מדבר איתה בפולנית חשבתי לעצמי והנחתי שיותר קל יהיה ללמד את העז אנגלית מאשר אותי פולנית. רוב הנסיעה עברה בשתיקה אבל בפעמים שהעז דברה שמתי לב שיש לה מבטא מוכר שדמה למבטא שהיה לסבתה שדברה אידיש.

האם העז מדברת איתי באנגלית או שאני מדבר איתה בפולנית

מעולם לא הסכימו לספר לה שהיא מאומצת

בשנות השבעים כריס היתה עלמה בת 19 כשהרתה לארוסה, שעזב אותה כשנודע לו שהיא הרה. משפחתה התנכרה לה ואת חודשי ההריון האחרונים העבירה בהוסטל של צבא הישע. משנולדה התינוקת היא העיפה בה מבט חטוף וסירבה לגעת בה "כי הרגשתי כה טמאה ומלוכלכת.

Meets her daughter after 37 years

ניו יורק גדולה, ואני קטנה

רוני שלום, קראתי את סיפורך המרגש וחשתי צורך לשתף אותך בסיפורי. שמי חנה שוורץ מישראל. בגיל 11 סבתא שלי ספרה לי במונית בדרך הבייתה מבר מצווה של קרוב משפחה רחוק ששני הילדים שאני כל הזמן שואלת עליהם, הם האחים שלי... תמיד כשביקרתי אותה הייתי רצה לאלבומים הכבדים והישנים. אלו שהיו בסלון. והייתי שואלת מי זה ומי זו? והיא הייתה מסבירה לי על כולם חוץ מהשלושה.

אפריל 1976. אלמה בניו יורק מהרהרת... (לתמונה אין קשר לסיפור ששלחה אלי חנה שוורץ, אולם האזכורים לניו יורק, שם נמצאים אחיה של חנה קשורים בעקיפין לתמונה אותה צילם ג'יימס יאנג).

אלכסנדר מצא את אימו הביולוגית בפייסבוק

Boy Finds His Birth Mother Through Facebook... Alexander Dorf, a sixteen year old boy from Tenefly, New Jersey had never seen his mother. He was standing on his front porch as he read the message of a lifetime - one he’d been waiting and hoping for all his life.


alex-mom

שירות חדש למאומצים: "מצא את אימך..."

NewService: Adoptee and Birth Mother Searching
We help adoptees and birth parents reunite. Please join our fight to reunite.www.givenright.com .

I would like to find my birth father! His name is Lee Smithton unless he is in witness protection or for some other reason changed his name.


סיפור על אימוץ ילדים

"תמו מסעות רחוקים" הוא סיפור על אימוץ ילדים המגולל סיפור על אישה המתקשה להביא ילד לעולם. לאחר טיפולי הפרייה רבים מחליטים היא ובעלה לצאת למסע מתיש כדי לאמץ ילד. המסע מקפל בתוכו אופטימיות ותקווה. שניהם יוצאים למקומות שונים בעולם כדי לאמץ ילדים אך נתקלים בדרכם בקשיים רבים המאיימים לגדוע את חלומם.

לחבק ילד משלי

סיפוריהן של 15 נשים מאומצות בישראל

המלצה על הספר מאומצות / הילה העליון - ספר זה פורש את סיפוריהן של 15 נשים מאומצות בישראל החל מגיל האימוץ המוקדם וכלה בהפיכתן לאמהות. סיפורי החיים שמגוללות הנשים כוללים שאלות חברתיות פסיכולוגיות ופילוסופיות ביחס להגדרתם של מושגים כגון השתייכות, אהבה אמהית, הבנייתה של אמהות, נטישה ועוד.

לחשוף את משולש היחסים המורכב אם ביולוגית–ילד–אם מאמצת

כל הדרך הביתה

מה עונים לילד מאומץ ששואל איך הוא נולד?
העלילה שמתחילה בבית היתומים אי-שם ונגמרת כאן